הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

שופט סרב לחשוף חשודים בפרסום לשון הרע

 

22/08/2006 | גיליון מספר 83 | משה הלוי halemo

 

חברת המחשבים KSP ביקשה להסגיר לידיה את פרטיהם של גולשים שלטענה השמיצו אותה. החברה הגישה בקשה לבית המשפט נגד ספקית האינטרנט ברק 013 בתקווה לקבל את הפרטים. חברת ברק סירבה. בית המשפט השלום בחיפה דחה את הבקשה של החברה המושמצת וקבע כי במתן צו לחשיפת זהותם של גולשים קיימת בעייתיות ויש אבק של מלשינות.

 

 

חברת המחשבים KSP היא לא רק חברה העוסקת במתן שירותי מכירה של ציוד מחשבים ושירותי אינטרנט. החברה עוסקת גם בניסיונות רבים לשמור על שמה הטוב, זאת באמצעות הגשת תביעות נגד גולשים שכתבו נגדה, תביעת כלי תקשורת שבהן נכתבו כתבות מעוררי מחלוקת, ואף נסיונות לאיתור והשמת יד על אותם גולשים סוררים.

 

ביום 22/11/2004 תבעה חברת המחשבים את תושב תל אביב, גיא דביר, בבית המשפט השלום בחיפה (א 20463/04). לטענת החברה, הפיץ דביר דואר אלקטרוני ובו הוא מפרט את ניסיונו המר כלקוח עם חברת KSP ואת אי שביעות רצונו ממנה. לטענת החברה, המדובר בדברי זדון שנועדו לפגוע בה. התיק עבר בינתיים מבית המשפט השלום בחיפה לבית המשפט השלום בתל אביב לאחר שבא כוחו של דביר, עו"ד אביב אילון, הצליח לשכנע את בית המשפט כי לא קיימת סמכות מקומית לדון בתביעה (בשא 12639/05. מספר התיק החדש בתל אביב: א 62969/05)

 

ביום 06/03/2005 תבעה חברת KSP גולש אינטרנט אחר, גילי בר לב, רואה חשבון במקצועו. התביעה הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב (א 18725/05). שוב, תביעה על לשון הרע בעקבות פרסום שעשה בר לב נגד החברה. ישיבת ההוכחות הקרובה בתיק זה תתקיים ביום 28/11/2006 בפני השופט חגי ברנר.

 

ביום 26/09/2004 הגישה חברת KSP תביעת לשון הרע נגד עיתון מעריב ואתר NRG, נגד כתב העיתון דאז ערן טל ז"ל (שנהרג לפני מספר שבועות בתאונת אופנוע) ונגד נשוא הכתבה ירון אלפרסון. התביעה הוגשה לבית המשפט השלום בחיפה (א 17341/04). התביעה הוגשה בעקבות כתבה באתר (שבינתיים כבר נמחקה) ובה סופר סיפורו של אלפרסון, לקוח לא מרוצה של החברה, שרכש מחשב חדש ולא היה מרוצה מהתמיכה שקיבל מהחברה. התביעה נגד מעריב נסגרה בחודש יוני 2006 בפשרה לא ידועה, זאת לאחר שכבר נוהל הליך הוכחות.

 

ואם לא די בתביעות הנ"ל, החליטה חברת KSP לחפש גם גולשי אינטרנט הידועים בכינויים ואף בכתובת ה IP שלהם, בחשד שהשמיצו את החברה וסיפרו דברים לא נחמדים על השירות שלה ועל מוצרי המדף שלה.

 

ביום 14/03/2006 הגישה חברת KSP בקשה לבית המשפט השלום בחיפה נגד ספקית האינטרנט ברק 013. חברת KSP ביקשה מבית המשפט שיורה לחברת ברק להעביר לידיה את פרטיהם של שני גולשים הידועים בכינוי אינטרנט. האחר בעל הכינוי DEUS EX ("דאוס אקס") והשני בעל הכינוי "קרבס". ככל הנראה, בידי חברת KSP גם היו כתובות ה IP של אותם גולשים, כך שכתובות אלה שייכות לספקית האינטרנט ברק 013. גולשים אלה, על פי חברת KSP, פרסמו דברים בגנותה בשפה הרוסית באחד מאתרי האינטרנט.

 

חברת ברק הגישה את תשובתה לבית המשפט והסבירה שהיא מתנגדת בתוקף לבקשה. ברק הסבירה כי את אופייה הייחודי של רשת האינטרנט. לטענה מתאפיינת הרשת, באורח מובהק, בתכונותיה הווירטואליות. ככזאת, ולהבדיל מההתקשרות המסורתית, בה נחשב שימוש בשמות בדויים כפסול או כמגונה, הרי ברשת האינטרנט השימוש האמור הוא מובהק ולגיטימי.

 

ביום 13/08/206 פרסם השופט שלמה לבנוני את החלטתו. השופט לבנוני החליט לדחות את בקשתה של חברת המחשבים KSP תוך מתן מספר נימוקים, זאת למרות פסיקה דומה של שופטת בית המשפט השלום בירושלים, ד"ר מיכל אגמון גונן, שהחליטה להיענות לבקשה ולאפשר חשיפת גולשים שהשמיצו בטוקבקים (בש"א 4995/00 (שלום ירושלים), פלונית (קטינה) ואח' נגד בזק בינלאומי בע"מ ואח').

 

השופט לבנוני הסביר כי ההבדל בין אותה פסיקה למקרה הנדון, היא שהסוגיה דאז עסקה בהשמצת אם לקטינה, שנטען כנגדה בתגובות אנונימיות באינטרנט כי בתה היא פרי של מנהגים מיניים מסויימים לכאורה של האם עם שר בממשלת ישראל וכן בטענות קשות כי גנבה כספים.

 

בסוגיה הנוכחית, הסביר בית המשפט, המדובר בלשון רע נטענת בעלת מימדים "אזרחיים מסחריים". הטענות שנכתבו נגד חברת KSP כאילו היא מוכרת מוצרים יד שניה כאילו היו מוצרים חדישים, אינן ברות השוואה לפרסומים בפרשת פלונית.

 

בית המשפט הסביר כי האינטרנט היא כיכר הייד פארק וירטואלית, המאפשרת להתבטא כרגע באופן חופשי, עצמאי וישיר. תכונה זו מעמידה את מערכת המשפט בפני אתגרים שלא ידעה עד כה. בשל כך יש לתת הגנה משפטית לחופש הביטוי אל מול כוחות השוק הפועלים בתהליכים טבעיים. עוד הסביר בית המשפט כי קסמה של רשת האינטרנט, נעוצים דווקא בזמינות הרבה שלה, במאפייניה הווירטואליים, ובכך שהיא הופכת עוד ועוד למכשיר מכונן דמוקרטיה מן המעלה הראשונה.

 

בית המשפט הסביר כי כדי לחשוף גולש אינטרנט בגלל שכתב משהו, חייבת לקום אחריות פלילית בנוסף לזו האזרחית, וזאת על ידי הוכחת "הכוונה לפגוע" כמשמעותה בחוק איסור לשון הרע. במקרה של הפרסומים נגד חברת KSP על ידי גולשים אנונימיים, המדובר בלשון הרע נטענת, שספק אם היא מקימה אחריות פלילית, מעבר לאחריות האזרחית.

 

בית המשפט רמז גם כי טעות פרוצדורלית של חברת KSP שלא טרחה לצרף תצהיר לתרגומי ההודעות ברוסית שיוחסו לאותם גולשים שאותם הגישה לבית המשפט, עזרה לדחות את הבקשה. בית המשפט הוסיף כי גם אם היה מצורף תצהיר המאמת את התרגום לעברית של אותם השמצות, ספק אם היה מביא למסקנה אחרת ולחשיפת הגולשים.

 

בסיפא של פסק הדין, כתב השופט לבנוני כי לדעתו, מתן צו להורות על חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים, יש בו בעייתיות, אבק של מלשינות והפרה של ציפיותיהם הסבירות של הגולשים לשמירה על האנונימיות שלהם וביצור חופש הביטוי שלהם.

 

בית המשפט הסביר כי כל עוד המחוקק בישראל לא קבע את האיזונים בין הזכות לפרטיות לבין חשיפת זהות בחקיקה, לא נותר לבית המשפט אלא לדחות בקשות לחשיפת זהויותיהם של גולשים. בית המשפט דחה את הבקשה ללא צו להוצאות.

 

בשולי פסק הדין נדונה גם השאלה האם לבית המשפט השלום יש סמכות עניינית למתן צו לחשיפת זהותו של גולש לפני הגשת תביעה אזרחית כלשהי לפי חוק איסור לשון הרע. השופט לבנוני הסביר כי קיימת סמכות עניינית כזו לבית המשפט השלום (ולאו דווקא לבית המשפט המחוזי בלבד), וזאת על פי סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), המעניק לכל ערכאה משפטית הדנה בעניין אזרחי, סמכות למתן צו עשה.



בש"א 5478/06 (שלום חיפה), קי.אס.פי מחשבים בע"מ נגד ברק אי.טי.סי. (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ

החלטה של השופט שלמה לבנוני מיום 13/08/2006

ksp_vs_barak.htm

 

 

 

 






השופט שלמה לבנוני
לא חושף חשודים בהשמצות אזרחיות מסחריות
 
 

 

 




 
 
 

 






 

 

 


 

תגובות הקוראים