הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

בוטלה ההתיישנות הקצרה על החזקת קבצי פדופיליה

 

22/01/2007 | גיליון מספר 86 | משה הלוי halemo

 

עד כה, מי שנתפס מחזיק במחשבו תמונות פורנוגרפיה בהן נראים קטינים, היה חייב לתת את הדין בתוך שנתיים מיום שנעשתה העבירה. תיקון בחוק העונשין מחק את תקופת ההתיישנות הקצרה. המלחמה בפדופיליה המקוונת עולה שלב.

 

 

בשנים האחרונות מנסה משטרת ישראל, באמצעות מפלג עבירות מחשב, להלחם בתופעת ההורדות ושמירת קבצי תמונות בהם נראים קטינים באקטים מיניים. עד כה המלחמה לא הניבה בממוצע יותר משני כתבי אישום בשנה. הסיבה לכך: התיישנות של שנתיים לעבירה של החזקת חומר תועבה בהם נראים קטינים, היא עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.

 

כך, בגין החזקת חומרי פדופיליה, הוגשו כתבי אישום נגד סרגיי לבנפוס (פ 2781/03, שלום חיפה), עמיר כהן (פ 2140/04, שלום תל אביב), אהרון אופר (פ 1780/06, שלום חיפה), (פ 4737/06, שלום תל אביב), ודימיר מיל (פ 5174/06, שלום תל אביב), אריאל חייקין (פח 1164/03, מחוזי תל אביב) ושמעון בן טוב (פח 768/04, מחוזי ירושלים). הרבה פחות נאשמים מאשר עצורים שנעצרו בגין העבירה.

 

תיקון מספר 93 לחוק העונשין משנה מצב זה. אם עד כה לא הועמדו משתמשי מחשב לדין בגין החזקת חומרי פדופיליה בשל התיישנות העבירה, זה עומד להשתנות.

 

התיקון החדש של סעיף 214(ב3) מכוחו עומדים נאשמים לדין, קבע עד כה התיישנות מיוחדת של שנתיים לעבירה. הרציונאל מאחורי תקופת ההתיישנות הקצרה שהוספה לחוק בשנת 1991 כחלק מסמכויות הצנזורה לסרטים ולמחזות שהיתה קיימת אז, היה ההסבר כי התגובה העונשית לעבירה צריכה לבוא מהר. באותה עת, כשלא היה אינטרנט מסחרי, החוק התייחס לחשיפת ילדים בהצגות, מחזות וסרטי קולנוע (תיקון מספר 35 לחוק העונשין משנת 1991).

 

המלחמה המשטרתית באנשים שמחזיקים קבצי פורנוגרפיה על הדיסק הקשיח שלהם, מתחילה בקבלת כתובת אייפי (IP) של מחשב ברשת האינטרנט, מידע שמקורו ממשטרה זרה כלשהי (אינטרפול, FBI), מידע שמועבר למשטרת ישראל. בהמשך, מבררים חוקרי המשטרה למי שייך המחשב, זאת באמצעות הוצאת צווים לחברות התקשורת (בזק, ספקיות אינטרנט). לאחר מכן מוצא צו חיפוש שעמו מגיעים חוקרי המשטרה לביתו של החשוד. הללו מוציאים אותו ממיטתו בשעת בוקר מוקדמת, מחרימים את מחשבו, עוצרים אותו ומביאים אותו לחקירה ביחידה הארצית לחקירות הונאה בבת ים. לאחר החקירה, אם היא קלה והחשוד משתף פעולה, התיק עובר לפרקליטות המדינה, התחנה האחרונה לפני הגשת כתב אישום בגין החזקת חומרי תועבה.

 

לעיתים, החשוד מחק את הקבצים המפלילים מהדיסק שלו בתום לב (מכיוון שאינו באמת פדופיל אלא סקרן בלבד), ואז חוקרי המשטרה מנסים לשחזר את המידע המפליל על הדיסק מן היקב ומן הגורן, בעזרת תוכנות שחזור מתאימות.

 

תהליך זה אמור להמשך פחות משנתיים. בפועל, בשל ריבוי האנשים בישראל שגולשים באינטרנט, נוצר מצב שעוברות חולפות להן שנתיים, והחשוד ניצל מהעמדה לדין. ההתיישנות חלה עליו ועל מעשיו. ניסיון קודם להגדיר את העבירה כ"עבירת שרשרת", כלומר שהיא מתחדשת כל העת מעצם ההחזקה, לא צלח, ובמספר מקרים שופטים קבעו כי ההתיישנות חלה על חלק מהעבירה. זאת על פי תאריכי הקבצים שנתפסו.

 

כעת, כל זה עומד להשתנות. החל מהשבוע, אין יותר התיישנות של שנתיים לעבירה של החזקת פרסומי תועבת קטינים על המחשב. ההתיישנות כעת היא ההתיישנות הרגילה לעבירות,לפי הגדרתה בסעיף 9 חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב): עשר שנים לפשע, חמש שנים לעוון ושנה אחת לחטא. זאת מיום סיום החקירה. התיקון לחוק אינו חל על גולשים וחשודים שכבר נתפסו לפני שנתיים ועדיין לא הוגש נגדם כתב אישום כלשהו.

 

 

חוק העונשין (תיקון מס' 93), התשס"ז 2007

ס"ח 2078, מיום 18/01/2007

http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2078/2078.pdf

 

הכנסת ה 17, פרוטוקול מספר 108,

של ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, י"ט בטבת התשס"ז, 09/01/2007

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/huka/2007-01-09-01.html

 

הצעת חוק העונשין (תיקון מס` 93)

(ביטול תקופת התיישנות מקוצרת להגשת כתב אישום בעבירת פרסום תועבה בקשר לקטין),

התשס”ז 2006

http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/258/258.pdf

 

 

 

 

 




 




 
 


 


 

תגובות הקוראים