בתי המשפט

 

 

 

 

 

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 17.1.07, בהעדר הגנה, ולפיו חויבו המבקשים לשלם למשיבים את הסך 3,000,000 ₪ וכן הוצאות משפט (להלן: "פסק הדין").

 

2. עניינה של התובענה, נשוא פסק הדין הינה פרסומים באתר אינטרנט בשם "עניין מרכזי", הנמצא בבעלות המבקשת 2, שהמבקש 1 הוא בעל מניותיה העיקרי. הפרסומים עוסקים בנסיבות חטיפת שלושת חיילי צה"ל, בגבול הצפון בחודש אוקטובר 2000. ימים ספורים לאחר החטיפה, פורסמו באתר, כך נטען בתביעה, שמועות לפיהן קיים חשד בצה"ל לפיו החיילים החטופים נמצאו במקום החטיפה ללא אישור שעה שעסקו בפעילות של סחר בסמים מסוכנים והברחתם לישראל. המשיבים 1 ו –2 הם הוריו של החייל, בנימין אברהם ז"ל, אחד משלושת החיילים שנחטפו, הגישו את התביעה באשר לטענתם יש  בפרסומים האמורים משום הפרה של חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.

 

3. המבקשים הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף, (בש"א 5953/05), ובמקביל ביקשו אורכה להגשת כתב הגנה, עד להכרעה בבקשה. ביום 7.11.06, דחה כב' הרשם גלדשטין את הבקשה לדחות התביעה על הסף, והורה במסגרת החלטתו כי על המבקשים להגיש כתב הגנה תוך 30 יום וקיום קדם משפט ביום 17.1.07.

 

4. המבקשים הגישו ביום 29.11.06, בקשה נוספת לדחיית הגשת כתב ההגנה וזאת עד לאחר הערעור שהוגש על ההחלטה דנן. כב' הרשם גלדשטין לא נעתר לבקשה והורה על קבלת תגובת המשיבים. המשיבים הגישו תגובה ראשונה ביום 14.12.06 והשלמה לה סמוך לאחר מכן. בתגובתם ציינו המשיבים בין היתר כי משמעות קבלת הבקשה היא עיכוב ביצוע של ההחלטה, הצביעו על הסחבת בבירור התובענה, הזמן הרב שחלף מאז הגשת התובענה מבלי שהוגש כתב הגנה בתיק ועוד. המבקשים לא טרחו להגיש את כתב ההגנה, למרות שלא ניתנה אורכה להגשתו, והמועד לכך חלף.

 

5. ביום 10.1.07, הגישו המשיבים בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, (בש"א 26454/06), מהטעם שלא ניתנה אורכה להגשתו של כתב ההגנה והמועד על פי ההחלטה, חלף ביום 6.12.06.

 

6. הבקשה ביחד עם תגובת המשיבים מיום 14.12.06 הובאה לפניי. בהחלטתי מיום 16.1.07, ציינתי כי אין בערעור על ההחלטה כשלעצמו לעכב את הגשת כתב ההגנה, ובנסיבות אלה זכאים המשיבים לביטול פסק דין. עוד הוספתי כי לאור מהות התביעה, על המשיבים להגיש תצהיר התומך בנטען בתביעה וכקבוע בתקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

 

החלטה זו שוגרה לצדדים, אך לא היה בה כדי לגרום למבקשים להגיש כתב ההגנה.

 

7. ביום 17.1.07 הגישו המשיבים תצהיר של המשיב 2 האמור לתמוך בנטען בתובענה וכמתחייב מהחלטתי מיום 16.1.07. התצהיר הובא לפניי ובאותו יום, לאחר שעיינתי בתצהיר, החלטתי כי אין באמור בו כדי ליתן מענה לנזקים האדירים להם טוענים המשיבים בין היתר כאמור בסעיף 84 לכתב התביעה ולפיכך יש ליתן בתצהיר פירוט לנזק. בהמשך הוגש תצהיר משלים של המשיב 2 המבהיר את פרטי הנזק.

 

8. סופו של דבר, לאחר הגשת התצהירים ובהעדר כתב הגנה, ניתן על ידי פסק הדין כהגדרתו לעיל.

 

9. הרחבתי בתיאור השתלשלות האירועים כדי להבהיר את מחדלי המבקשים, אשר נמנעו להגיש כתב הגנה, חרף חלוף המועד, למרות שלא ניתנה החלטה המאריכה את המועד להגשת כתב הגנה, ואף על פי שהתבקש מתן פסק דין בהעדר הגנה. מצופה היה כי המבקשים יזדרזו ויגישו את כתב הגנתם אך הדבר לא נעשה.

 

10. רק ביום 21.01.07, הגישו המבקשים את הבקשה נשוא החלטתי. בבקשה הנתמכת בתצהיר לקוני,   לטעמי, של המבקש 1, נטען בקצרה כי פסק הדין גורם למבקשים נזק בלתי הפיך, יש למבקשים סיכויי הגנה טובים, בין היתר תוך הצבעה על מחיקת התביעה על הסף , הכחשת הפרסומים אשר הופיעו גם בכלי תקשורת אחרים.

 

11. המשיבים מתנגדים לבקשה. בין היתר הם מצביעים על כך שהמבקשים לא עומדים בתנאי תקנה 201 באשר לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה. בהקשר זה אין לדידם כל טעמים המצדיקים את האחור בהגשת כתב ההגנה, כמו גם העדר סיכויים להגנה שהם קלושים. בתשובת המבקשים, השזורה טענות עובדתיות, שאינן נתמכות בתצהיר, נטען בין היתר, כי הוגשה על ידם ביום 17.1.07, בקשה לביטול ההחלטה לפיה זכאים המשיבים למתן פסק דין, אשר ככל הנראה לא הובאה לפניי, בקשה שאינה מצויה בתיק, מפנים לחובת הצדק, זכות הגישה לערכאות ועוד.

דיון

12. ההלכה הפסוקה קובעת, כי בית המשפט יבטל פסק דין שניתן בהעדר בהתקיים שני תנאים:

האחד – הסיבה למחדלו של מבקש הביטול.

השנייה – סיכויי ההצלחה בתביעה באם יבוטל פסק הדין.

 (ראה ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133, 139 ; ע"א 146/85 ציון נ' אלבז, פ"ד מא (3) 746).

 

ההלכה קבעה כי גם אם קיים מחדל של בעל הדין, אזי הנטייה תהיה, להסתפק בהטלת הוצאות, אלא אם לא יהיה בהן די כדי לפצות את הצד השני. (השופט גורן בספרו  "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית, עמוד 343). יפים לעניין זה גם דברי כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, (לא פורסם) :

 

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדמוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו."

 

מבחן סיכויי ההגנה, אינו מחייב להוכיח כי בידי מבקש הביטול ראיות מוצקות ביותר להוכחת גרסתו ודי אם קיימים סיכויים סבירים שטענותיו תתקבלנה (ראה ספרו של השופט גורן שם בעמוד 343).

 

מן הכלל אל הפרט

           

13.   המבקשים לא הראו כל טעם מדוע לא הגישו את כתב ההגנה במועד, פרטתי בהרחבה את האירועים שקדמו למתן פסק הדין ועולה מהם חד משמעית שלא היה בידי המבקשים כל הצדק שלא להגיש את כתב ההגנה, לא כל שכן, שעה שלא ניתנה החלטה הנעתרת לבקשתם להארכת המועד. אוסיף, בתצהיר המבקש 1, לא מצוי ולו במרומז טעם לאחור, וכל כולו עוסק בנזקים שנגרמים למבקשים כתוצאה מפסק הדין וסיכויי ההצלחה של המבקשים כנתבעים. אין ספק כי בכך חדלו המבקשים. עם זאת, לאור ההלכה הפסוקה, יש לבחון האם עומדים המבקשים במבחן השני וכן האם ניתן לפצות את המשיבים בהוצאות בגין מחדל המבקשים.

כמצוות ההלכה, אין מקום לבדוק בשלב זה לפני ולפנים את טענות המבקשים לגופן. סבורני כי יש לברר את טענות המבקשים, כעולה בבקשה, ולא ניתן לשלול על הסף את סיכויי ההגנה. כך למשל יש לבחון את הטענה לפיה לא היה בפרסום ציון מפורש של סחר בסמים, כי היו פרסומים בעניין גם בכלי תקשורת אחרים, שאלת הוכחת סכומי התביעה הנטען כי הם מופרזים ועוד. יש לזכור כי גם מונח ערעור על החלטת כב' הרשם גלדשטין בבקשה לסילוק התביעה על הסף. בנסיבות אלה, נוטה הכף לביטול פסק הדין, כאשר תשלומן יהיה תנאי לביטול (ראה רע"א 9572/01 חביב דורון נ' יעקב וייסברג, נו(6) 918). סבורני שניתן לפצות את המשיבים בהוצאות בגין מחדל המבקשים, שיוכלו להוות פיצוי בגין הנזק שנגרם להם.

 

14.   לאור כל האמור אני מורה כדלקמן:

פסק הדין יבוטל כפוף לכך שהמבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בסך של 7,500 ₪ בצירוף מעמ, תוך 30 יום מהיום. בסכום ההוצאות הבאתי בחשבון גם את הכרוך בהגשת בקשה זו.

 

ישולמו ההוצאות, יבוטל פסק הדין וההליכים יימשכו כסדרם, ועל המבקשים יהיה להגיש את כתב ההגנה וזאת לא יאוחר מתום 15 יום מתום 30 היום האמורים. המבקשים יודיעו לבית המשפט אם שילמו את ההוצאות ויצרפו אסמכתא.

לא ישולמו ההוצאות במלואן ובמועדן, יישאר פסק הדין על כנו.

 

ניתנה היום כ"ה בשבט, תשס"ז (13 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים

 

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

 

 

                                                                                ____________________

איתן אורנשטיין, שופט

                                                                                               רשם בית המשפט

                                                                                               המחוזי תל אביב - יפו